מניעת אובדן -
מונחים ומושגים

מניעת אובדן, ייעוץ בטחוני, סקר סיכונים, ביקורת חקירתית, ריגול תעשייתי

מושגים במניעת אובדן

מניעת אובדן- שם כולל לפעילות רב תחומית בארגון שמטרתה לאתר את נקודות התורפה בארגון, כשלים בתהליכי העבודה השונים, החל מטעויות מנהליות, טיפול לקוי בשרשרת המוצר ועד לגניבות של עובדים בארגון. נתונים מסקרים בינלאומיים מראים כי המספרים מדברים על אובדן של כ-0.5% עד ל-3% מכלל המכירות בארגון. מניסיוננו עולה כי מספרים אלו מייצגים נאמנה את המציאות וזאת מנתונים אשר ניתנים לנו מבכירים בתעשיית הקמעונאות בארץ וממידע אקדמי בעולם.

אבטחת מידע - שמירה על חסיון המידע המוחזק, המעובד או המועבר בארגון. אבטחת המידע מתבצעת הן בעזרת אמצעים טכנולוגיים והן בעזרת אמצעים ארגוניים כגון נהלי חברה (גריסת מסמכים, השארת מסמכים בחדרים נעולים ומאובטחים).
פעילות זו נועדה להגן על ארגון מפני ריגול תעשייתי ואיסוף מידע מצד מתחרים ואחרים.

אבטחה פיזית- הגנה על ארגון מפני מעשי חבלה, שוד, פריצה וגניבות. האמצעים הינם אמצעים טכנולוגיים (התקנת מצלמות, גלאים, מערכות בקרת כניסה וכדומה) ואמצעים ארגוניים כגון מינוי קציני ביטחון, ביצוע סקר סיכונים וכתיבת נהלי ביטחון.

אבטחת מידע פיזי- בחינת תהליכים להם השלכות על נושאי דליפת מידע/ תמחיר/ רכוש ושיטות עבודה, צירי מידע, השקה לבעלי תפקידים, אכסון ומידור מסמכים ומדיה, תרבות גריסה בארגון ועוד.

קניין רוחני- שם כולל לסוגי זכויות בנכסים הלא מוחשיים שהינם פרי יצירתו של אדם, כגון יצירות, עיצובים, מוניטין, המצאות וכדומה. אבטחת הקניין הרוחני מגנה על ארגון מפני זיוף מוצרים, גניבת זכויות יוצרים, פטנטים וסימני מסחר.

אבטחה לוגיסטית- הגנה על הארגון מפני גניבות במהלך השרשרת הלוגיסטית (שינוע, הובלות, איחסון סחורה) המבוצעות הן ע"י גורם פנימי בארגון הלוקח חלק בשרשרת הלוגיסטית והן ע"י גורם חיצוני שפורץ לארגון. האבטחה הלוגיסטית מתבצעת באמצעות סקר סיכונים וכתיבת נהלים רלוונטיים, הדרכות עובדים והדרכות שומרים ובאמצעים טכנולוגיים.

סקר סיכונים- איתור גורמי סיכון, אשר עלולים להסב נזקים כלכליים לארגון, הצעת פתרונות אפשריים לרבות הגדרת סדר עדיפות לנטרולם ויישום "הלכה למעשה".

ניהול סיכונים- ניתוח שוטף של תהליכים קיימים ומתפתחים בעלי סיכון גבוה והצגת פתרונות יצירתיים לנטרולם באופן התואם את רוח הארגון. ניהול הסיכונים והערכתם הינם מתודולוגיה של אפקט שלילי של סיכון בתהליך כשל, אובדן של כספים או מלאי וכדומה. רוב הערכות הסיכונים עוסקות בהשפעה על נכסי הארגון ורווחיותם.
אנו מבצעים הערכת סיכונים באופן יומיומי כאשר אנו רוצים לחצות כביש.

ייעוץ בטחוני- ביצוע מיפוי לסיכונים ולסיכויים ותפירת חליפת פתונות ודרכי פעולה לנטרול הסיכונים, זאת באמצעות מערכות הגנה והעמדת הארגון בקדמת הטכנולוגיה. הייעוץ כולל:

מערכת טמ"ס ופענוח – מתן שרותי בקרה ומידע לרשתות ובתי עסק, בשילוב אמצעים טכנולוגיים כגון מערכות צילום, הקלטה וניתוח החומר המוקלט. זאת על מנת לאפשר מצג לאפשר מצג על אופן עבודתם של עובדים בעסק או בארגון.

ריגול תעשייתי- איסוף מידע סודי על מוצרים ותהליכי עבודה של מתחרים כחלק הלא לגיטימי של פעולות המודיעין העסקי.
ריגול תעשייתי יכול להיות ברמה פרטית או ברמה בינ"ל. נוהגים להשתמש בביטוי זה גם לאיסוף מידע סודי על דרך פעולתם של ארגונים לא תעשייתיים.
השיטות המשמשות בריגול תעשייתי דומות ביסודן לאלה המשמשות בריגול למטרות צבאיות. הפעלת שיטות כאלו במסגרת אזרחית מהווה עבירה פלילית עפ"י מערכת המשפט.
בין השיטות הננקטות: האזנת סתר, צילום בסתר, מעקב, גניבת מסמכים ותכניות ייצור, גניבת דואר, מתן שוחד לעובדים, האזנה למע' מחשב, גניבת מחשבים ואמצעי אחסנה.

ביקורת חקירתית (Investigative Auditing) - היא למעשה בתחום הבקרה החשבונאית, מטרתה לאתר ולכמת מעשים של הונאה הלבנת הון וטעויות וליצר תהליך אשר ימנע מקרים דומים בעתיד.
הבקורת החקירתית נעשית בנוסף לביקורת החשבונאית הנעשית באופן שוטף כאשר עולה הצורך לברר פרטים.

מעילה ביצוע של מעשה או מעשים הנעשים לצורך השגת רווח כלשהו. מבצע המעילה עושה שימוש לרעה במידע, בתפקיד, במעמד, או באמצעים שניתנו לו. המועל יפעל בד"כ בכל האמצעים העומדים לרשותו להסתיר את ביצוע המעילה ולטשטש את עיקבותיו (בניגוד למעשה גניבה אשר חשים את הנזק מייד) פעולת המעילה תוסתר בדכ על ידי זיוף מסמכים ופעולות חשבונאיות שונות. הציבור בישראל נחשף לפרסומים רבים אודות מעילות בנקים מוסדות ציבור ואנשי ציבור. חשיפת מעילות הינה פועל יוצא של בקורת חשבונאית וביקורת חקירתית (Investigative Auditing)

הונאה מעשה של הפרת אמון על ידי עובד או עובדים במקום העבודה תוך ניצול התפקיד והמעמד, לביצוע גנבה של כספים ומוצרים. המעילה מתבצעת בד"כ על ידי רישומים כוזבים במסמכים תוך ניסיון להטעות את המעביד או את מנגנוני הבקרה של הארגון .
מידי פעם מתפרסמים אירועים בהם הציבור נחשף להונאות יוצאות דופן של פקידי בנק או אנשים הנושאים במשרה בכירה , מנסיונינו קימים מקרים רבים של מעילות אשר אינם מובאים לידיעת המשטרה או הציבור והדברים מטופלים פנים ארגונית כדי למנוע סערות וזעזועים.
מעילות מתגלות בד"כ בתהליך ביקורת חקירתית (Investigative Auditing) או אמצעי בקרה אחרים אשר נועדו למטרה זו.

האזנת סתר- פיקוח, הקלטה או הקשבה לשיחת הזולת ללא הסכמה של אחד מהצדדים השותפים בשיחה. גם האזנה לתקשורת מחשבים תיחשב כהאזנת סתר. האזנת סתר משמשת בדר"כ להשגת מודיעין או לחקירת מעשים שבוצעו בעבר ונעשית באמצעים סמויים. ניתן לבצע האזנת סתר במגוון דרכים כמו הקשבה לשיחות טלפון באמצעים גלויים או סמויים, האזנה לשיחות המתנהלות במקום מסויים באמצעים אלקטרוניים (הקלטה, הגברה וכדומה).

אבחוני מהימנות – מימוש והפעלת תהליכי סינון ומיון. גיבוש מדיניות בנושא מהימנות עובדים, קדם העסקה ומן המניין לקביעת מידת אמינותם של העובדים טרם קליטתם והעסקתם בחברה.

גנבות לקוחות (Shoplifting) - מושג הנפוץ בעיקר בקרב קימעונאים בארץ ובעולם. המתאר את תופעת גניבת מוצרים מחנויות על ידי לקוחות. הנזק לקימעונאים מתופעה זו עצום והשפעתו על הרווח הגולמי באה לידי ביטוי במחסור במלאי /כסף.
ההתמודדות מול תופעה זו שונה בין מדינה למדינה בהתאם לחוק הפלילי ובהתאם לסמכויות אשר העניק המחוקק לאזרח/ לקימענאי להתמודד עם הבעיה.
ההתמודדות עם התופעה הינה בעזרת אמצעים טכנולוגיים גלויים וסמויים, תיכנון מסחרי נכון של החנויות, אנשי אבטחה סמויים ואמצעי הרתעה שונים ומגוונים.
גנבה מחניות אינה בהכרח קלפטומניה kleptomania אולם קלפטומניה המוגדרת כהפרעה נפשית הינה בהחלט אחד הגרמים לגנבה בחניות כפי שהיא מתבצעת גם במקומות אחרים.

גנבות עובדים גנבות על ידי עובדים (employees theft) -  הינה תופעה שכיכה למדי בקרב מעסיקים. הקירבה למוצרים, לכסף, חומרי הגלם וכדומה מעמידה את העובדים בפני פיתוי וכמחציתם לפחות אינם עומדים בו.
גנבות על ידי עובדים יכולות להתבצע בכל דרך אפשרית, החל בגנבת מוצרים מהחנות או המפעל, גנבת כספים, מתן מוצרים לחברים ועד, כל דרך יצירתית הופכת להיות אקטואלית לביצוע המעשה.
ההתמודדות מול התופעה מתמקדת בשני שלבים מרכזיים, שלב המיון הראשוני הכולל מבחני קבלה והתאמה.
השלב השני, שלב הבקרה הגלויה והסמויה אשר מטרתו זיהוי עובדים שגנבו, זיהוי פרצות חדשות וצמצום תופעה.
המחוקק מתיחס לעברה זו בחומרה יתרה בהשוואה לגנבה מחניות על ידי לקוחות.